דייט או חקירה צולבת?

דייט או חקירה צולבת?

הכרתם באתר הכרויות חינם וקבעתם דייט ראשון? יש כאלה שבאים לדייט בגישה של "מה שיהיה, יהיה". יש ממוקדים, שבאים עם רשימת מכולת ויש את הרציניים, שמקפידים על דיפלומטיות. אילנית אבי עם טיפוסי דייטים שונים.

לטעמי, דייטים זה דבר מאוד מעייף. מגיעים שני אנשים מלאי כוונות טובות (או שלא), מנסים (על כוס קפה או בירה) ליישר את הרצונות והתשוקות שלהם לכיוון אחד – אהבה או משהו אחר. ככל שחווים יותר דייטים מוצלחים פחות או יותר, מפתחים גישה מאוד ברורה כיצד צריך לקיים דייט.

כך מתפתחים טיפוסי דייטים. כל הנאמר מטה נכתב בלשון זכר אך הוא רלוונטי לשני המינים. לחלוטין.

הזורמים

יש את "הזורמים"- אלה שלא משקיעים בהופעה החיצונית, ממקמים את הדייט בתוך חלון הזדמנויות שנוצר להם ביומן, עדיף קרוב לבית או למקום העבודה. הם מגיעים עם כפכפי ים ולא מגולחים או מגיעים הישר מהעבודה. המנטרה שלהם– מה שיהיה, יהיה.

אחותי הגיעה לדייט עם בעלה בגינ"ס מרופט נטולת איפור ובגלידריה שכונתית. היא קיבלה גלידה שוקו וניל ו- 2 בנות מקסימות לקינוח.

הממוקדים

יש את "הממוקדים". הם באים לבדוק אם האקזמפלר עונה לרשימת המכולת שהכינו מבעוד מועד. הם ייפגשו על הדרך- בפארק, מתחת לבית, בקרן רחוב ורק אם הוא עונה לדרישות, קובעים עוד פגישה יותר אינטימית להמשך פעולה.

רותי המתינה למישהו כזה בפתחו של בית קפה תוך כדי שהיא כיוונה אותו בטלפון. הוא אמר שהוא חלף על פניה כרגע ושהיא לא לטעמו. כיון שרותי "זורמת" והיא קבעה איתו אחרי העבודה, היא לא נעלבה והמשיכה הביתה.

המראיינים

יש את "המראיינים", שהם צופים נלהבים של "משעל חם" ומגיעים עם סדרה של שאלות – איפה אתה עובד, מתי הייתה מערכת היחסים האחרונה, למה נפרדתם, כמה אחים יש לך. הבחור עובר את שלב הראיון הבסיסי בטלפון ואח"כ הם ייפגשו בקפה השכונתי להשלמת החסר.

הרציניים/מנוסים

"הרציניים/המנומסים" שקובעים פגישה באמצע השבוע בבר אקזוטי ומקדישים בדיוק שעה למפגש, יקשיבו, יתהו על קנקן המרואיין בצורה דיפלומטית ויענו בנימוס. אם הם לא מעוניינים, הם יחתמו את הפגישה ב"היה נעים להכיר אותך" או "נדבר".

שכן שלי, יגאל, מתאים לתיאור. הוא מחזיק עיתון TIMEOUT באוטו בכדי לבחור מקום לפי טעם הבחורה ואינסוף בחורות ממתינות שיתקשר אליהן.

ממוקדי מטרה

הקבוצה שהכי מצחיקה אותי היא קבוצת "ממוקדי מטרה". הם פותחים את העיניים בבוקר בשאלה איפה אמצא היום את בת הזוג שלי. כל מקום שהוא מחוץ לשטח הבית (לא כולל חדר המדרגות) נחשב לזירת הכרויות פוטנציאלית. הם ינהלו קשר ראשוני עם מספר אנשים כדי לשמור על כל האופציות פתוחות, ויקפידו להראות טוב בכל מצב צבירה – בסופר, במכון כושר וכו".

כמו אלון, ידידי הטוב והחתיך, שבפגישתנו השבועית תמיד מעדכן במדויק ובמפורט אודות ההישגים שלו. הוא יצא עם זו ורוצים להכיר לו את ההיא, והיא מהפאב התקשרה ועוד. בכל מפגש איתו מתפתחת לי מיגרנה קלה מאורך סיפוריו, ואני לא מספיקה לעקוב. אגב, בסוף אלון מצא את הברבור שלו.

בעידן גלובלי עתור ערוצי תקשורת, האם אנו מחפשי אהבה כפייתים או שאנחנו כפייתים בחיפוש אהבה? אם באהבה וזוגיות חפצה נפשנו, למה אנחנו עוטים גלימות? למה לא נלך ישר ונגיע לפגישה נטולי מחסומים וחוקים?