להכיר בשביל הכיף - סיפור אמיתי

גלית (שם בדוי) הגיעה אלי עצובה ומיואשת. בטלפון סיפרה שהיא כבר יודעת הכל על עצמה- כבר היתה בטיפול, למדה כל מה שאפשר על הסיבות בגללן היא עדיין לבד, על הוריה, על הפחדים שלה וכלום לא עזר. אפילו דיקור ופרחי באך לא עזרו לה להאמין בעצמה ולהתחזק. היא היתה מלאה, ולרזות לא הצליחה, או - עלפי תפיסתי – לא הסכימה, כדי שיהיה לה תרוץ קבוע מוסכם לכישלון עם גברים.

בהתחלה לא ידעתי מה אוכל לעשות עבורה. אימון הוא לא טיפול, אבל לפעמים הוא דורש עבודה קשה וארוכה. ובמקרה שלה – נדרשה עבודה ארוכה. אמרתי לה שנצטרך לבנות את הדימוי העצמי שלה מן הבסיס. הסברתי שאין צורך לדבר על ההורים, אבל יש צורך לדעת מה היא באמת חושבת על עצמה, למה היא משוכנעת שאינה ראויה לזוגיות ומה מפחיד אותה בזוגיות, עד כדי כך שהיא עושה הכל על מנת להימנע ממנה.

החלטנו שלא מכירים

בפגישות הראשונות הייאוש חזר וצץ מתוך דבריה. שום דבר שאמרנו ושום תובנה שהגענו אליה יחד, לא עזרו לה להעז לפגוש בחורים או סתם להרגיש טוב ביומיום שלה. אז החלטנו שלא מכירים.

בפעם הראשונה החליטה גלית במודע, ומתוך בחירה – ולא מתוך פחד, להניח לרגע בצד את נושא ההיכרויות. לא עוד פגישות מאולצות עם ידידים של חברות, לא עוד כישלונות שחזרו וערערו את בטחונה העצמי- המעורער ממילא.

עבדנו על הדימוי העצמי

תקופה ארוכה עבדנו רק על נושא הדימוי העצמי. בכל שבוע קיבלה גלית תרגילים חדשים ומשימות שעליהן היתה מחויבת לדווח לי. פה ושם חזר הספק והציף אותה, ואיתו הפחד- היא כבר בת 32, ומה יהיה.. ודווקא עכשיו – להימנע.. ומי אמר שביטחון עצמי באמת כל כך חשוב ומי אמר שאפשר להרים אותו, אחרי כל כך הרבה שנים בלי... לזכותה ייאמר שהיא לא ויתרה, למרות הכל. את המשימות שנתתי, היא ביצעה בתחילה בצורה מאולצת ואח"כ באופן יותר ויותר אותנטי.

התחלנו באתרי היכרויות

אחרי 6 חודשים גלית ירדה 8 קילוגרמים במשקל, ונהגה ללכת לחדר כושר באופן קבוע. במקביל החלה שוב להיענות הצעות מחברות – להכיר את הידידים הפנויים שלהן. ביחד החלטנו ללכת על משהו 'קל' יותר- להתחיל מהאינטרנט.

הפחד מזוגיות היה כל כך עצום אצלה, שדווקא האינטרנט הרגיע את החשש. התחושה האנונימית הגנה עליה – לא חייבים ישר להיפגש ואפילו לא לדבר בטלפון. אפשר סתם לצ'טט. ההנחיה שלי היתה להכיר בשביל הכיף. לפעמים זה עובד דווקא כך. לא לחשוב על הדבר ה'כבד' הזה, שההיכרות מרמזת עליו. יותר מכך, אמרתי, את מוזמנת להציג את עצמך כמי שרק רוצה לבלות כרגע. שוב קפצה הבהלה. מצד אחד גלית אמנם פחדה מקשר מחייב, אך מצד שני – ממש להצהיר על חוסר רצינות, זה רציני?

לי היה ברור שזו הדרך. ביקשתי ממנה להימנע מלחשוב על הפגישה הבאה, להימנע מלעסוק בשאלת הגיל שלה ולזכור כל הזמן את העבודה העצומה שעשתה עם עצמה בתקופה האחרונה.

במשך מספר חודשים פגשה גלית בחורים, שהתעניינו בה יותר מאי פעם. ביטחון עצמי החליף את תחושת הנואשות ששידרה בעבר. התחושה שמותר לה לוותר על הבחור גם אחרי דייט אחד עבדה ככדור הרגעה. כשוויתרו עליה, היא לא נעלבה כבעבר, וכשהיא לא היתה מעוניינת- לא קפצו רגשי האשמה המוכרים.

המשכנו בהגדרות חיפוש

אחר כך, החלטנו להתקדם הלאה: הגדרנו יחד את בן הזוג שגלית רוצה. התחלנו ממראה חיצוני, אך הקדשנו תשומת לב רבה לתכונות פנימיות. בכל פעם שגלית חזרה לדבר על גובה וצבע עיניים, ניסינו להיזכר במה זוגיות עוסקת באמת. ביחד גילנו את מערכת הערכים החשובה לה – את הדברים שהיתה רוצה להגיד על חיי הזוגיות שלה כשתהייה בת 60. אז המראה ישחק תפקיד פחות חשוב, והצמיחה האישית, גידול הילדים והבית יהיו החשובים.

עדיין – היו דברים שגלית לא היתה מוכנה לוותר עליהם. הגובה לדוגמה היה קריטי: או גבוה ממנה או לא. לרגע תהיתי האם באמת תהייה מוכנה לוותר על גבר חם, רגיש ופתוח, כפי שרצתה, רק בגלל כמה סנטימטרים של גובה, אבל ויתרתי. תשוקה היא תבלין חשוב בזוגיות ולא הכל ניתן להסבר במילים.

התחלנו לצאת

שוב התחלנו לצאת.. זאת אומרת- גלית התחילה. הפעם אסור היה לה לפסול כל אחד. אלה שעמדו ברשימת הקריטריונים שהגדרנו זכו לפגישה נוספת. גלית המשיכה להרגיש שהיא שולטת במצב. היא זו שבוחרת ולא רק אותה מודדים ובודקים. היא חשה גם, שרשימת התכונות עליה עמלנו יחד לאורך מספר פגישות, הפכה את הבחירה שלה לרצינית ואחראית.

מצאנו את האחד

לבסוף גלית הכירה מישהו שבאמת מצא חן בעינה, והופתעה לגלות שגם היא מוצאת חן בעיניו. גם כאן עברנו מסע ארוך יחד. שוב היו עליות וירידות, חששות ופחדים ובעיקר בדיקה חוזרת ונשנית של חשיבותה בעינו- של האהבה שלו כלפיה.

גלית בחרה גבר חם ורגיש, שידע להכיל את הפחדים שלה. במקביל עשתה מספיק עבודה עם עצמה, על מנת שלא להרוס את הקשר היפה שהחלה לבנות. על חתונה עדיין אין לה אומץ לדבר, אבל בעוד מספר ימים עוברת גלית לגור עם האיש לה. כאות תודה, היא הסכימה שאכתוב עליה ואספר לכל מי שכבר התייאשה, שהבלתי אפשרי יכול להתגשם – אם באמת באמת רוצים.