צריך שניים בשביל טנגו

לפעמים עדיף להתרחק כדי לדעת ששניכם מוכנים, שניכם רוצים ושניכם מרגישים. לפעמים עדיף לקחת פסק זמן כדי לבחון אם מדובר באהבת אמת.

הייתי היום בהופעה של ידידי אוהד נורי בפאב ה"ליפס" בראשון. אוהד הקדיש שיר לחברתו, לה הוא קורא אשתו, שיר אהבה יפיפה, מתוק וכנה. ישבתי מהופנטת מהאהבה שהצליחה לסחוף אותי, מהקיטש שהפך למתיקות אמיתית, למבט לעבר בן זוגי ולתהייה אם יגיע רגע ביחסים שלנו שגם הוא ישיר לי, יקדיש לי או יזמזם לי שירי אהבה שכאלו בכנות ובאמיתיות.

איך יודעים מתי זה אמיתי? איך יודעים מתי זה יציב ובטוח? שנים של מערכות יחסים ועדיין לא מצאתי לזה תשובה- לא מאז האהבה האמיתית האחרונה שהייתה לי, שגם היא בסופו של דבר התגלתה כזמנית.

"סבלנות, תני לזמן לעשות את שלו, אל תפתחי ציפיות, אל תתני מעצמך, אל תחשבי קדימה, תני לו את הזמן שלו, את תראי שבסוף תדעי אם זה אמיתי" אמרה לי תמרי חברתי לפני כמה ימים, כשאמרתי לה שאני על סף בריחה בשל פחד להיפגע. סבלנות באהבה? קשה... או שמתאהבים אז שזורמים, אבל לעצור את זה בשביל ללכת איזי?

בשביל זוגיות מוצלחת צריך שניים

כל אחד רוצה אהבה אמיתית, אני שומעת כל יום בקהילה שלי או מחבריי הטובים הרווקים, שנמאס מהלבד, נמאס לחפש, נמאס לצאת עם בחורות ולגלות שזה לא זה. נכון, נמאס, אבל עם זאת צריך להבין דבר אחד ברור וחשוב- לא הכל קורה מתי שאנחנו רוצים. אנחנו יכולים להסתכל על מישהו נפלא או מישהי נפלאה, שאנחנו יודעים שיכול להסב לנו המון אושר, אבל להבין שהוא עדיין לא מוכן לקשר. אנחנו יכולים לא להיות מוכנים לקשר בעצמנו ולא להבין את זה ואז פשוט לתהות למה הבחור או הבחורה של חיינו לא מגיע/ה.

בשביל זוגיות מוצלחת צריך שניים –שניים שמוכנים, שניים שרוצים, שניים שמרגישים- שניים. ואת זאת אנו צריכים להבין, לנשום ולהפנים. כואב, נכון? אבל אמיתי.

לפעמים צריך להיפרד בשביל לחזור

חברה טובה שלי נפרדה היום מחבר שלה, בגלל שהוא לא היה מוכן. היא אוהבת אותו, רוצה להיות איתו, רואה אותם בשנה הבאה בדירה קטנה ומעוצבת ביחד, אבל הוא עוד לא רואה כלום. הוא עוד צריך את הלבד שלו, צריך את הזמן שלו, צריך את החופש המוחלט... מוכר לכם?

בשלושה הימים האחרונים 3 מחבריי הטובים נפרדו מבן או בת זוגם בדיוק בשל אותה סיבה כואבת, אבל מציאותית. גם גיסתי נפרדה מאחי לפני 11 שנים בדיוק בשל אותה סיבה. אחרי חצי שנה הם חזרו והתחתנו, כשהם הבינו שאף אחד אחר איתו הם היו לא היה נכון בשבילם, כמו שהם היו אחד בשביל השנייה. אז מה עושים? מה עושים כשהלב כואב מהידיעה שהצד השני לא מוכן? ממשיכים הלאה ונותנים לו ללכת, למרות שלראות אותו הולך, צורב בפנים. נותנים לו ללכת ומנסים להתרחק כמה שיותר, מאפשרים לעצמנו את זמן ההתרחקות לבחינה מחדש של מה שהיה בינינו, לראות אולי אנחנו רואים משהו שגורם לנו לא לרצות לשוב להיות יחד או משהו שדווקא מחזק אותנו לחזור זה לזו.

הכי חשוב שתבינו, תפנימו ותזכירו לעצמכם זאת שוב ושוב, שהפרידה הייתה הצעד הנכון, כדי שאם תחזרו להיות יחד, יהיו לזוגיות המופלאה שלכם 2 צדדים שנותנים, 2 צדדים שאוהבים, 2 צדדים שמוכנים, 2 צדדים שרוצים בעוד חודש לנסוע לסיני או בשנה הבאה לעבור לגור יחד, 2 צדדים מלאים.

כשאתם אוהבים מישהו, שחררו

קחו נשימה, תבינו שאתם פרס ושהפרידה הייתה צעד טוב בשבילכם, כי מגיע לכם מישהו שמוכן! ועכשיו במקום לשבת ולחכות לראות אם דעתו השתנתה... תשכחו ממנו! תנו לעצמכם את היכולת להמשיך ללכת גם כן, לצאת לפאב שאתם אוהבים ולחייך למישהו חדש, מישהו מוכן, מישהו שהוא אולי לא הבחור או הבחורה שאתם אוהבים, אבל אולי בעתיד הוא דווקא יהפוך להיות אהבת חייכם ולא יעצור את הזוגיות שלכם, כי הוא עוד צריך להרגיש פרפר...

אז לחברותיי וחבריי שנפרדו בימים האחרונים בשל בדיוק אותה סיבה- קחו נשימה, אין כמוכם, אתם הכי בעולם, ועכשיו... צאו, תבלו, תיהנו, תרקדו בדירה כמו משוגעים ותדעו שאם בן זוגכם לשעבר יתחרט, הוא כבר ימצא את הדרך לנסות להגיע אליכם שוב.. אם תהיו פנויים כמובן...

ולך, המתוק שצריך את הזמן, "אהבה... פתאום היא מתפרצת, מה היא רוצה?". אני חושבת שכבר הבנת את זה לבד, גבר בוגר, מתוק וחופשי שכמותך... לחיים!