שאלה

הי רחל,
אני בחורה בת 25, אקדמאית, מצליחה ונאה מאוד. לפני כשנתיים הסתיים לו קשר, אשר מבחינתי גילם את האהבה היחידה והראשונה שהיתה לי. האופן שבו התחיל הקשר הוא שבעצם הניח את הבסיס הרעוע, שרק הידרדר עם הזמן לאורך שנה שלמה. את הקשר הוא סיים ואני נותרתי שבורה ומיואשת, בוכה בלי הפסקה במשך חודשים שלמים, מקללת את עצמי על טפשותי ועל רגשנות היתר שלי. בכל מקרה – ההחלמה היתה קשה עד מאוד, כשאוכל לומר שרק לפני כשנה "יצאתי מזה".

העניין הוא שהבחור פיזר הצהרות אהבה, רגישות אין קץ ודיבורים על העתיד המשותף באופן כל כך אמיתי, שלא היה סיכוי שאחשוד שהכל שקר. פשוט נפלתי שבי אחריו וכשהכל התנפץ – הבנתי שהוא ערער את האמון שהיה לי באמת (לא בו ספציפית, אלא במה שנראה אמיתי).

מאז אני פשוט לא מאמינה בשום דבר ולאף אחד. לא יצאתי עם אף גבר מאז בצורה רצינית. יצאתי לכמה דייטים וניסיתי לתת צ'אנס, אבל אני מרגישה שהלב שלי קפוא.

אני יודעת שהבעיה שלי היא משקע כבד של מסקנות מהקשר הקודם ושלא כולם אותו הדבר, אבל אני לא יודעת איך לפרוץ את המעגל השוטה הזה… והכי מצחיק הוא, שאני עדיין חושבת עליו מדי פעם (בעיקר כשאני קולטת עד כמה אני לבד). מה עליי לעשות ???

תשובה

שלום לך,
נראה כי את מאוד מודעת למה שקורה ויודעת לשים את האצבע באופן מדוייק על הדפוס שחוסם אותך. אני מסכימה איתך שהבעיה שלך היא אותו "משקע כבד של מסקנות", שנשאר איתך ממערכת היחסים שהסתיימה. כמעט בלתי אפשרי ליצור קשר חדש עם משא כה כבד שנוכח בחייך בכזאת עוצמה.

החדשות הטובות

מה שעוצר אותך מלהתקדם הלאה, לדעתי, זו האמונה שאין לך שליטה על אותו דפוס. וכאן מגיעות החדשות הטובות: ניתן בהחלט להשאיר את הקשר הזה בעבר וליצור עתיד נקי, שלא תלוי במערכת היחסים הראשונה שלך. איך עושים את זה?

ראשית, שימי לב לא ליפול לעמדה של קורבן. מאחר ולעמדה כזאת יש רווחים - גם אם לא תמיד מודעים - מאוד מפתה להישאר בה, למרות הסבל הרב. אחד ה"רווחים" הגדולים בעמדת הקורבן הוא שיש את מי להאשים. במילים אחרות – יש לך תירוץ מצויין מדוע להימנע מלקחת את העניינים לידיים ולהיסחף בסערה אל עולם הדייטים וההכרויות. הנטייה הטבעית הזאת מובנת לגמרי, מכיוון שהיא מאפשרת להשאר ב"קונכיה" ולא להיפגע בשנית.

הבעיה היא שמהעמדה המוגנת והבטוחה של הקורבן, כמעט ואין סיכוי ליצור קשר זוגי חדש. אני מציעה לך לפעול באופן מכוון, על מנת לבסס עמדה חדשה של אשה שלוקחת את עתידה בידיה. מיד אתאר מספר צעדים שיכולים לסייע לך לעשות זאת.

עוצמתה של הסליחה

הצעד הראשון יהיה לסלוח, גם לו וגם לעצמך. סליחה היא פעולה רבת עוצמה שיש בכוחה להשאיר את העבר בעבר. לסלוח אין פירושו להצדיק את המעשים (ואני בפירוש לא מנסה לומר שההתנהלות של חברך היתה לעניין). לסלוח פירושו להפסיק להשתמש בכל מה שקרה כהצדקה לכך שאינך "קופצת למים".

מדוע זה חשוב? מכיוון שהפניית אצבע מאשימה היא בדיוק הפעולה ההפוכה מלקחת אחריות על המצב ולפעול לשנותו (ולא רק פעולה הפוכה אלא פעולה שמחבלת בכך). לסלוח פירושו שאין "אשמים", אין מישהו אחר לתלות עליו את האשמה בעצם היותך ללא בן זוג כיום.

ייתכן ותאמרי: "מה פתאום שאני אסלח לו? לא מגיע לו!" אז זהו, שאת לא עושה את זה בשבילו, אלא אך ורק עבור עצמך. את סולחת לו, על מנת להיפטר מהמשא הכבד שאת סוחבת. חלק גדול מאוד מהמשקעים שאת חשה כרגע יתמוססו לגמרי, לאחר שתסלחי לחברך לשעבר.

איך עושים את זה? ראשית אני רוצה להדגיש כי התהליך לא אמור בהכרח להתבצע מול האקס שלך, אלא רק בינך לבין עצמך. אקט הסליחה הוא לא דבר שקורה בן רגע. התחילי בלהסתכל על כל מה שקרה במבט מבחוץ. אולי תצליחי לראות שהוא לא עשה את זה לך. הוא פשוט עשה את זה. זהו דפוס הפעולה הנוכחי שלו בזוגיות. ייתכן גם כי השקרים לא היו שקרים, אלא שבאותם רגעים ההצהרות הללו היו אמיתיות עבורו.

חשוב לשים לב שגם כלפי עצמך את מפנה אצבע מאשימה, אולי אפילו בלי לשים לב. בדקי האם יש לך גם צורך לסלוח לעצמך, אולי על שלא קראת את הכתובת על הקיר בתחילת הקשר, אולי על שהאמנת להבטחותיו.

להטיל ספק ב'אמיתות' שלך

צעד נוסף שאת יכולה לעשות הוא לפעול באופן אקטיבי על מנת להטיל ספק ב'אמיתות' שיצרת בעקבות הפרידה הכואבת. אמיתות כגון 'אי אפשר לסמוך על גברים', או 'גברים הם מסוכנים' הן כיום האמת המוחלטת עבורך, אבל באופן אובייקטיבי הן בסך הכל דרך אחת, מאוד מסוימת ולא יעילה להסתכל על מערכות יחסים. לאמיתות הללו יש עוצמה רבה משום שהן אלו שיוצרות את המציאות שלך: הן משפיעות על הדרך בה את מתנהגת, חושבת ומרגישה.

בדיוק כפי שאת יצרת את האמיתות הללו, את גם זאת שיכולה להפריך ולמסמס אותן. טבען של אמיתות כאלה הוא שככל שחולפים הימים, כך הן משתרשות ומתחזקות. מדוע? מכיוון שלכל התנסות חדשה, לכל דייט שאת יוצאת אליו היום, את לוקחת עימך את ה"משקפיים" של 'גברים הם שקרנים'. את מביטה מבעד ל"משקפיים" הללו על הפרטנר שמולך ומחפשת לזה הוכחות. וכשמחפשים – מוצאים!

תרגיל אפקטיבי מאוד במקרה כזה הוא ליצור באופן מלאכותי 'אמת' חדשה הפוכה (נניח, 'על גברים אפשר לסמוך'), ואז להתחיל להסתכל על המציאות מבעד ל"משקפיים" חדשים ולחפש להם הוכחות. זוהי דרך אחת וישנן אחרות. בכל מקרה, היציאה למסע להפרכת האמיתות הישנות שלך הוא צעד מבורך, אשר יש בכוחו לשנות את המציאות שלך.

בהצלחה!