הכרויות אונליין - המירוץ אחר דייטים

בעולם ההכרויות בכלל ובהכרויות אונליין במיוחד, יש בחורות שלוקחות צעד אחד יותר מדי והופכות לדייטריות סדרתיות. הבלוגר רוני חקר את התופעה מקרוב וחזר פסימי.

לפני כך וכך שנים היה נהוג שבחורה תתחתן עם החבר הראשון שלה מהתיכון או מהצבא. הנועזות, שמשכו את העניין עד האוניברסיטה והספיקו (רחמנא ליצלן) לעבור כבר כמה בני זוג, שמעו מכולם (בסבר פנים חמור) שזה איום ונורא ושכך "לא תמצאי חתן הגון ממשפחה טובה".

מאז כבר הספיקו להישרף לא מעט חזיות בסנקה פולס, נשים קיבלו לגיטימציה לחיי רווקות וליזום קשרים, ואת לילות הריקמה מול החלון, בציפיה לאהוב שיחזור הביתה, החליפה נברנות אובססיבית בכרטיסי ההכרויות ברשת.

משהו בנגישות, המיידיות והקלות שבדייט דרך הרשת, יחד עם הצורך לאזן בין הרצון הפנימי להתמסד והצורך החברתי לצעוק "אני אשה משוחררת!", מצא בדייט פתרון מושלם. מצד אחד פגשת מישהו השבוע, וזה מספיק טוב להראות לאימא שאת רצינית ומחפשת (ושלא תדאג - היא עוד תזכה לראות את הנכדים שלה), ומצד שני, את תבדקי עוד כמה לפני שתחליטי סופית שאיתו את רוצה להתיישב.

אבל, כמו בכל דבר, תמיד יש את אלו שלוקחות צעד רחוק מידי: "הדייטרית הסדרתית". הדייטרית הסדרתית מחזיקה כרטיס בכל אתרי ההיכרות האפשריים (כי אי אפשר לדעת מאיפה יבוא הנסיך), מסוגלת לצאת מידי ערב עם מישהו אחר (והמצטיינות לפעמים אפילו יותר מאחד בערב), משוכנעת שהיא רצינית והבחורים פשוט לא מתאימים (גברים שניסו את השיטה הזו פשטו רגל אחרי שבועיים, כי הדייטרית הסדרתית אמנם פמיניסטית - אבל אתה אמור לשלם עליה), והופכת לבררנית יותר ויותר ככל שמתקדם הזמן, כי יש הרי היצע עצום ומחר היא ממילא קבעה עם אחד חדש.

יצאתי פעם עם מישהי כזאת. ערב אחד דיפדפתי באתר היכרות וראיתי שיש לה כרטיס פעיל. כששאלתי השיבה שזה "סתם.. כי כבר שילמתי ויש לי חבר`ה משם", ואני תהיתי מה יותר מפחיד: שבת הזוג שלך מחזיקה כרטיס פעיל באתר היכרות או ששם מרוכז החוג החברתי שלה.

מצד אחד זה מחמיא לצאת עם דייטרית סדרתית. הרי היא כבר הפכה לבררנית ברמות כאלה שאפילו טום קרוז לא עובר אצלה (נמוך מידי) ואנטוניו בנדרס נפסל (כי הוא גר רחוק), ואם היא יוצאת איתך לכמה דייטים, כנראה שיש בך באמת משהו ששווה להכיר. מצד שני, אין מצב לפתח משהו רציני עם אחת שכבר יצאה עם חצי תל אביב, ושההשקפה שלה על `מערכת יחסים` נגזרת מאיך צריך להתנהל דייט ראשון (שזה כל מה שחוותה בשנים האחרונות).

לצערי, סופן העצוב של הדייטריות הסדרתיות מתחלק בין שתי אפשרויות: הראשונה (והעצובה) היא להתייאש יום אחד מעולם הדייטינג, להתמסר למי שנקלע במקרה לסביבה, ולייצר עוד זוג של יפייפיה (במיל.) ודמוי אדם נמוך ושעיר, שאתה מת להבין איך הוא עשה את זה (התשובה - הוא פשוט נשאר אחרון). האפשרות השניה (והעצובה יותר) היא שהיא מפספסת את הרכבת, נשארת עם זכרונות על איך, פעם מזמן, היא היתה רווקה מבוקשת ומחוזרת, ונותרת לבד עם מבט של גועל על הקירח והמכריס שמעז להתחיל איתה כשהיא שוכחת שהיא כבר נראית כמעט אותו הדבר…